FANDOM


חזרה לעמוד הבית | למילון העברי למלים לועזיות | פסודו של יום - רשימת המאמרים

הבלתי צפוי - קשרים והקשרים של המספר בעברית ובלעז -- מתוך אסופת המאמרים פסודו של יום

הבטה באותיות הלועזיות ובמספרים, והקשבה לביטוי שלהם, צופנת בחובה כמה הפתעות מעניינות.

בכתב עברי עתיק W הוא שי"ן, O הוא עי"ן, T וגם X הנן האות תי"ו. אם כן המילה הלטינו-סקסונית TWO בנויה מאותיות העברית העתיקה תשע ונשמעת כמו דוּ הארמית. המילה ELEV היא אלף - עשר מאות, וכך גם בשפה היהודית יידיש: 'אֶעלְף' שפירושה אחת-עשרה. המילה THREE היא תרי שפירושו שניים בארמית. Ein - אין ואפס עבור אחת. Four אותיות ובער, סיקול אותיות רובע. Six - שית בארמית, (ולא, לא מה שאתם חושבים. שיתא הוא המספר שש, ובערבית: סיתא.)

הרשימה שלהלן היא שרשרת מחשבות והקשרים. אני מקווה שהקוראים יתקשרו ויתחברו לשרשרת המחשבות ואולי יפיקו מזה רעיון ויציעו מזה הצעה, שעדיין לא מצאתי, אשר יסבירו את התפתחות שמות המספרים בשפות השונות מהעת הקדומה מאוד ועד ימינו.

שלא כמו צפור וצפרא לבוקר המובנים לחלוטין, וברגע ששמעתם את ההסבר הצופר והשורק שלהם הדבר יניח את דעתכם, במקרה של המספרים, העניין עדיין לוט בערפל.

הקדמה קצרה בעניין האותיות עריכה

כידוע, האותיות בלע"ז, למשל אלו של האנגלית - התגלגלו דרך הלטינית - הרומאית, שבתורה הגיעה מהייוונית, ומקור כולם בכתב הכנעני העתיק. בעניין זה ראו בהרחבה במאמר Alphabet על משמעות שמות האותיות וסדר האלפבית העברי והכנעני

לדוגמה, A, אם הופכים אותה, או שמים אותה על הצד, היתה אלפא שצורתו שור - ה"אלוף" בכנענית ועברית עתיקה, וביטוייה "אה" - עצירת הנשימה והוצאתה באחת.

T במקור היתה צורת השתי וערב, הצלב - אך במקורה אות זו - שנקראה "תיו" היתה בצורת X, אות שעברה דרך התיטא היוונית והגיעה במקור מהתיו הכנענית.
תיו - שפירושו סימן, כמו תווי נגינה, היה סימון שבו סימנו את כמות הדגים שנדוגו, והוא דבר המשמש ברשימת המונחים הקשורים במים: סמך - אידרת הדג, עין - המעיין, פה - פי הבאר, צדי - מצודת הדגים כלומר רשת, קוף - קוף המחט
כנעני - הוא ביטוי לסוחרים הנמצאים בשפלה (השפלה וכניעה הם מושגי הנמכה) מערי הנמל באיים צור וצידון, ולאורך חופי ארץ ישראל הצפוניים, אכזיב, דאר, עכו, ויפו, טרם פלישת הפלשתים מערי יוון.

הקשר המפתיע בין המספרים בשפות השונות עריכה

אם לוקחים את האותיות הלועזיות ורושמים אותן כאותיותיהם המקוריות בכתב דעץ/רעץ - הכנעני או העברי העתיק, מתגלים בפנינו כמה הקשרים מעניינים. (וראו ברשימתי על האותיות התייחסות נוספת לכך) תחילה הבה נתבונן במערכות המספרים העתיקות:

בשפות עתיקות רבות, במערכת המספרים, למרות היותה עשרונית - כמניין אצבעות הידיים, כלולות ספרות יחודיות עד שנים עשר, לדוגמה:

  • תריסר - בעברית/ארמית - שפירושה 12
  • עשתי-עשר - בתנ"ך, שמשמעותו כנראה 11
  • אלף - בגרמנית וביידיש, שמשמעותם 11
  • דוזן - באנגלית, שפירושה תריסר.

היו הרי סימנים מיוחדים לספרות אלו בעת העתיקה, בכתבי היתדות של ארך, אכד, שמר,בבל, אשור, פרס ומדי, או בכתב החרטומים המצרי.

יש בכך לרמוז על קשר בין המספרים לבין מספר חדשי השנה -המקור למספר הידוע (הטיפולוגי) שנים עשר, שכן הירח סובב שנים עשר מחזורים סביב הארץ במהלך שנת שמש - עד לחזרת הצל בצהרי היום בדיוק למקומו. וראו עוד על כך להלן.

המספרים בלע"ז על פי אותיותיהם עריכה

  • א. אחת - Acht או Eight.
  • אחת בלועזית: ONE UNO EIN - ענה, ונע המזכירים את המילה עונה.
הגייתן נשמעת כמו שם האות עין, הדומה לאֲיִן, שמשמעותה בעברית עתיקה אפס - (ובאופן מקרי מסומן כעיגול בשיטת החשבון ההודית העתיקה).
  • העי"ן העתיקה סומנה בעיגול כמו האות O - ומשמועתה כנראה "מעיין", בדיוק כפי שמסומן מעיין במפות טופוגרפיות בימינו.
  • N היא נו"ן.
  • E היא ה"א.
קיימת יחידת מידה עתיקה (תנכ"ית) לנפח נוזלים: הִין - הנכתבת כמילה הגרמנית לאחת Ein (שכן E כזכור הוא האות ה"א).
באמהרית "אונת" הוא שניים.
יתכן שיש קשר בין מלה זו באנגלית One וּוֹן - לבין טעינה ותוספת: שהרי המילה על בעברית - היא On באנגלית, ודומה למלה העברית עוד, המתקרבת לאחד העברי.
חד וחת - המילים הארמיות ל"אחד" ו"אחת" בהתאמה, שתיהן קשורות ללוחמה ולמילה פחד (ופחת). החרב - המלחמה, והחורב - היובש והחום, קשורים בדרך כלל עם הקיץ. ונראה שמקור המילים בצליל היוצא מגרון "ניחר" יבש וצמא, או פה יבש מתגובת הפחד והמורא.
  • ב. TWO - תשע !
  • האות T (במקור בצורת צלב) וכמוהו ה-X: תי"ו - שמשמעותו סימן ותו אשר מתווים על משהו על מנת לסמן אותו.
  • האות W - במקורו שי"ן. (QR..WX, וכך גם: QRST - ק'ר'ש'ת').
  • אמנם בצרפתית נרשם Deus שנקרא "דוּ - וכמו המילה הארמית (ואולי מקורה ביוונית?).
  • ג. THREE DREI TRES - תרי - בארמית שניים!
  • ד. FOUR - האות F הוא וא"ו, O כאמור הוא עי"ן. U - הוא וא"ו נוספת יחד עם Y שצורתה כצורת הוא"ו העתיקה. שלושה עותקים לאותה אות. (אגב בעברית לצליל ה F ניתנה האות פ"ה שבהדגשתה נשמעת כמו P, ובנתינת קול משמיעה B או V), ולבסוף R הוא כמובן רי"ש. עם כן Four הוא "בעור": באותיות מתחלפות ושיכול אותיות: רובע
  • ה. FIVE - ווה או ופה. - אם נחליף את האות V ב-W או באות וא"ו, נקבל את המילה שהיא עצמה האות וי"ו (ובגימטריה: שש).
  • הן F והן V הם יצוג עתיק לאות וי"ו. אמנם בעת העתיקה ה-ו' נהגתה כ-W ואילו כיום F נהגית כפ"ה רפה והאות וי"ו נהגית כאות V באנגלית.
  • ו. SIX - שית - בדיוק כמו המילה הארמית. כאשר האות ת' נהגית כמו th באנגלית בסוף מילה. Sheath.
שש בעברית עתיקה משמעותו שָיִש - סלע צבעוני, אך בתנך זהו סוג של אריגה או בד צבעוני. שת - משמעותו להוריד או לתת. בימי הביניים שימש גם במשמעות נתינה ובעברית כיום משמעותו תשומת לב.
  • ז. SEVEN - שון - מזכיר את מרחשוון: מרח שון, חודש השון (יש המשערים שמדובר בחודש של השמן - שמן הזית). או את חודש סיוון.
  • ח. EIGHT - בגרמנית נהגית אחת!!
שמונה קשור בשמן ובאור, וכבר הרחבנו את הדיבור על כך במאמר על עונות השנה והקשר עם חשוון - החודש השמיני מחודש האביב (ניסן).
  • ט. NINE, NUEVE - ני"ן נו"ה או נינ"ה - ומזכיר במשהו את חודש ניסן, ואת האות נו"ן.
  • י. TEN, DIES, DEC - תה"ן, ת"ן, טין, דין, דַיִש, תיש, ודיצה או דג שהגייתו העתיקה היתה דג'.
מצד שני עשר המבוטא עסר, או עשׁר (בערבית לדוגמה - בשׁין ימנית) שהוא OWR, או Osr או Ewr, Esr
Owr באנגלית - שלנו, מתאים לרעיון ה"מניין" היהודי המשותף.

משמעות אפשרית - מספרים שמקורם בעונות השנה עריכה

יתכן קשר כלשהו בין מספרים לעונות השנה.

כהמשך למאמר על חודשי השנה ושבעת המינים, לפי לוח גזר הנה התובנות שלי לגבי מספרים.

המילה עוד לתוספת היא כנראה מילה עתיקה מאוד. כשרוצים להציג אדם קדמון, בדרך כלל משמיעים צלילי קול "מעובים" כמו 'עוד' ו'עוגה עוגה'. המילה "ענה" משמעותה בעברית עתיקה הרמת קול, או דיבור בתקשורת קצרה וברורה. ותען להן מרים: שירו לה' כי גאה גאה - סוס ורוכבו רמה בים!, כלומר מרים הרימה קולה בשיר, וקראה לנשים האחרות להצטרף לשירתה.

אולי עונת השנה הראשונה באחת התרבויות נקראה "עונה", ואולי היה זה האביב, העונה בה זוגות בעלי החיים מרימים את קולם ועונים זה לזה בחיפוש אחר זיווג.

חודש חשוון לעומת זאת הוא החודש השמיני, חודש החורף, וחודש השמן. אך אם סופרים לפי הספירה הצפונית, שמקורה בתרבויות שומר, אכד ובבל הקדומות, ראש השנה הוא בתשרי - תחילת הסתיו, וחשוון אם כן הוא החודש השני. שמא היתה כאן תחלופה כפי שקרה לחודשים בלוח היוליאני שבהם ספטה (שבע) הוא שמו של ספטמבר - התשיעי, אוקטו (שמונה) הוא שמו של אוקטובר - החודש העשירי, נוב (תשע) - האחד עשר, ודצה (עשר) - שמור לדצמבר - החודש השנים עשר, לאחר שיוליאן ואוגוסטוס נדחפו וקדמו להם.

או שמא היה ארוע קוסמי ששינה את העונות, במקום בו המספרים עברו מעונה (One) לאחת (Eight).

אם הנו"ן אכן קשורה ל Nine, שקשורה בניי"ן (שפירושו לא בגרמנית וביידיש, ודומה ל"אַיִן" העברי), אולי השפות השמיות קשורות בתרבות קדומה של אנשי דיג בפרת ובחידקל, או בשאריות ימת טטיס, תרבות שבה החודש התשיעי (יהא אשר יהא) היה זה בו יצאו לדוג. תבנית:להשלים


עוד על האותיות ברשימה המימית עריכה

סמך - סולם האניה או אידרת הדג, שכן צורת האות היא מספר קווים אפקיים העוברים דרך קו אנכי יחיד (והותיר את רישומו בסימן הדולר $, כששלוש הקווים מחוברים ביניהם בלי להרים את העט.)
עין - מעיין או מרכז המחט לתפירת רשתות או עין הדג,
פה - פי הבאר או פי הדג,
צדי - המילה העתיקה לדיג (בית ציידן, וכך בערבית) ואולי רשת הדייגים הנקראת בעברית עתיקה מצודת דגים.
קוף - קוף המחט לתפירת הרשתות
ריש - ראש הדג, ראש המסמר, או אולי משמעותו קשקש - כמו "מרישה" הקשורה ברעפים, וקשורה גם בקולות רשרוש.
שין - שיני הסכין לחיתוך הדג, ואולי שיני הדג.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית